במצב זה קיימת נוכחות מובהקת (אדום) של גלי בטא1 ובטא2 , וכן גלי מוח מסוג אלפא באונה העורפית ומעט בצידית.
רישום גלי המוח של הנבדקת אופייני לתסמונת פוסט-טראומתית. נצפה עודף ניכר של גלי בטא2 בשתי סטיות תקן מעל לנורמה באוכלוסייה בת גילה.
השוואה בין הרישום ההתחלתי טרם ההקשבה ובין רישום שנלקח במהלך הניסוי לאחר הקשבה לנגינת הדיג'רידו :
מצב 0 – רישום התחלתי - נלקח לאחר מדיטציה קצרה
ולפני ההקשבה לצלילי הדיג'רידו.
רישום 5 - נלקח במהלך הקשבה לנגינה קיצבית רפיטטיבית בפעמה של כ- 70bpm
דיג'רידו ככלי עזר טיפולי
האם ובאיזה אופן יכול הדיג'רידו לשמש ככלי עזר בטיפול ומהם האלמנטים המרפאים הקיימים בו?
דיג׳רידו הינו כלי נגינה קדום בן 20,000 שנה, הטומן בחובו פוטנציאל ריפוי ייחודי ויכול לשמש ככלי עזר טיפולי ולסייע בריפוי מואץ.
זהו מחקר איכותני, במהלכו נערך ניסוי ראשון מסוגו בעולם הבודק את השפעת צלילי הדיג׳רידו על גלי המוח.
הנחת היסוד היא שצלילי הדיג׳רידו מסוגלים להביא להיווצרות גלי מוח מסוג אלפא ותטא, ובהתבסס על המידע הקיים אודות גלים אלו מוגשת תיאוריה חדשה המציעה שימוש בגלים אלו (באמצעות נגינה בדיג׳רידו) לצורך ריפוי מואץ.
ממצאי הניסוי וניתוח תוצאות:
ניסוי שנערך בתאריך 14/9/2007 במכון "ביו-קשב" לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ובמצבי לחץ
בניהולה של החוקרת דניאלה בוס ותחת פיקוחה של ד"ר ענת ברנע.
רישום פעילות גלי מוח נמדד ע"י מכשיר אאג (EEG).
בניסוי השתתפה נבדקת בת 35 שאינה נוטלת תרופות או סמים ושני נגני דיג'רידו.
קטעי הנגינה נוגנו בנגינה חיה כשהנגנים יושבים עם הכלי מופנה לכיוון רגלי הנבדקת.
אורך כל קטע נגינה 5-7 דקות.
בין קטעי הנגינה בין רישום לרישום הורתה הנבדקת לפקוח עיניים
ולהניע גפיים על מנת לחזור ממצב רגיעה למצב עירות.
מבין הרישומים שהוקלטו מוצג כאן ניתוח של 3 מצבים עיקריים: מצב 0, מצב 5, ומצב 9.
Sample 1 (Stage zero) - compare to normal
מצב 0 הינו המצב ההתחלתי והוא נותח והושווה ביחס לאוכלוסיה.
רישום זה נלקח לאחר כ 5 דקות של מדיטציה (לפני ההקשבה לצלילי הדיגרידו).
ניתן לראות בבירור כי גלי בטא 2 נעלמו כמעט לחלוטין ואילו גלי האלפא התעצמו וכעת הפעילות הינה סימטרית סימטריה זו מעידה על פעילות מוחית מאוזנת והרמונית במצב רגיעה כמו למשל במדיטציה עמוקה.
ניתן לראות פעילות גבוהה (אדום) של גלי בטא 2 (|| Beta) והתחלת פעילות גלי אלפא בעיקר באונה האוקסיפיטלית
*פעילות כה גבוהה של בטא 2 מאפיינת מצבי פוסט-טראומה.
Sample 5 compare to Stage zero
זהו רישום שניתן לנתחו בצורה מדויקת יותר. על בסיס גרף זה נותחו הממצאים.
ניתוח מצב 5 בהשוואה למצב אפס.
נרשמה ירידה משמעותית בגלי הבטא 2 ובטא 1, עליה משמעותית בתחום גלי האלפא (8-12 הרץ) והופעת גלי תטא (4-7 הרץ) ודלתא (0.5-3.5 הרץ).
Sample 9
רישום 9 - הוקלט כאשר נוגנה נגינה חופשית ללא מקצב קבוע ועם הפקת צלילם עילאיים (אוברטונים)
בניתוח תוצאות של מצב 9 ביחס לאוכלוסיה ניתן לראות עליה ניכרת של גלי אלפא, עליה של גלי בטא 2. במצב זה דיווחה הנבדקת על מידה מסוימת של קוצר רוח.
בניתוח תוצאות של מצב 9 בהשוואה למצב אפס חלה עליה משמעותית בגלי אלפא וירידה בגלי בטא 2. דבר המעיד על הירגעות.
Stage 9 compare to 5
בניתוח תוצאות של מצב 9 בהשוואה למצב 5 תחום האלפא נשאר כמעט זהה בהשוואה למצב 5, יש ירידה בדלתא ועליה בבטא2.
מידת קוהרנטיות
כל נקודה בתרשים מתארת מיקום אלקטרודה
שלבים אחרונים של הניסוי (לאחר הקשבה לדיג׳):
כפי שניתן לראות בתרשים זה, לאחר הקשבה לצלילי דיג׳רידו חל שיפור ניכר ונרשמה הפרדה בין אזורי פעילות שונים במוח – דבר המעיד על פעילות נורמטיבית בריאה.
שלבים ראשונים של הניסוי:
מידת קוהרנטיות גבוהה בין אזורים שונים במוח (אדום), כלומר ישנה פעילות חשמלית רציפה בין אזורים שונים.
כמעט כל חלקי המוח עובדים יחד במקביל כאשר כמעט ואין הפרדה ביניהם, דבר הגורם לשחיקה וחוסר מנוחה.
בניסוי זה נמצא כלי הדיג'רידו בעל השפעה תרפויטית הן למנגן בו והן למקשיב. ניתן לאמר כי הדיג'רידו מסוגל להכניס אדם המקשיב לצליליו, לגלי מוח מסוג אלפא ותטא, גלים שכפי שהוצגו מעודדים תהליכי ריפוי באמצעות הרפיה וסוגסטיה. כמו כן, אלמנטים מסוימים מהצליל שמפיק הדיג'רידו, כמו הוויברציה והצלילים העילאיים, נמצאו אף הם כמיטיבים עם המקשיב.
מעבר לכך ישנם מחקרים אחרים שמדברים על כך שהטכניקה הייחודית של הנגינה בכלי זה המערבת נשימה מחזורית, הפקת קול, וויברציות, צלילים עילאיים, ותבניות קצביות, נמצאה מיטיבה מאוד עם הנגן בכל הקשור לתחזוקה בריאה של הגוף. מהבחינה הרגשית-תודעתית, טכניקת הנגינה בכלי מעודדת פריקה רגשית ויכולה לאפשר שינוי מצב תודעה, בדומה להיפנוזה.
לאור מה שהוצג עד כה, ניתן לחזק את הנחת היסוד של מחקר זה ולאמר כי כלי הדיג'רידו בהחלט מסוגל להיות יעיל ככלי עזר טיפולי ובעל סגולות ריפוי הן למקשיב לצליליו והן למנגן בו.
בניסוי שהוצג לא ניתן היה למדוד את גלי המוח של הנגן עצמו בשל קשיים טכניים והיעדר מכשור מתאים. אולם בשל המגמה שהראה המחקר ויעילות הממצאים, מעניין יהיה להמשיך ולחקור לעומקו של עניין את השפעת הנגינה על גלי המוח של הנגן כמו גם את ההבדלים בין
נגינה חיה למוקלטת, סגנונות נגינה שונים בכלי הדיג'רידו, ואת ההבדלים בהשמעות סוגים שונים של מוסיקה בהשוואה לצלילי הדיג'רידו.
© כל הזכויות שמורות לדניאלה בוס. אין להעתיק לשכתב לפרסם ו/או להוציא לאור ללא אישור בכתב מבעלת הזכויות.
להרצאה וסדנאות התקשרו: 054-5283612